פסח במשפחת לחיים

חברים יקרים!

ביום שישי בקרובת עם ישראל יסוב סביב שולחנות הפסח. חג הפסח הינו חג החירות, אך כהרגלי אנסה להסביר בענווה את דעתי, על עומק הרעיון של חג החירות. עם ישראל, שהיה לאורך מאות בשנים, נתון כולו לתודעת עבדות שבסופו של דבר זעקת הנשמה שכבר לא יכלה יותר לסבול מצב זה, ואפשרה לריבונו של עולם לעשות את הבלתי יאומן ובכוח זעזועים ומופתים איפשרו לעם שלם לעשות את הצעד הראשון במסע ארוך ארוך לקראת החירות. כפי שכבר כתבתי בעבר , ריבונו של עולם הינו מחנך ולא מעניש אך חינוכו הוא על פי ראיית התהליך מראשית עד לאחרית! אחד השיעורים הראשונים שהינם גם מתנה גדולה עבור עם האל הינו חג הפסח שבו הריבון מצווה על העם להפחית את ההזדקקות וההתעסקות בענייני חומר. מצוות אכילת מצה הינה הסמל הטהור והעמוק לצמצום והפחתה:" מצה תאכלו שבעת ימים". צמצום הצורך וההצטרכות , והגדלת התודעה על מיקומה של הרוח אשר באדם שהיה כה נסתר במשך שנות העבדות הארוכות. אך לצערנו, המסע לחירות הוא ארוך ומייגע וכיום טירוף הקניות והשגעון, תפסו את מקום הרעיון המקורי של פסח שהפך להיות עמוס קניות וצריכה מטורפת שנעשית כחודש ויותר לפני פסח, וזה מזעזע, ועושה את ההפך לרעיון המקורי של תהליך ההזדככות , של האטת הקצב והפחתת ההתמכרות . כבר מזמן שחג הפסח הפך לפסטיבל של קניות של צריכה מוטרפת ומסוכנת. יש לזכור, שמסע הלימוד הוא שיבת האדם לנקודת הפנים שמקרבת אותו אל מקורותיה. במכתבי זה, אני זועק ומבקש להזכיר את הכוונה המקורית של חג זה . והמבין – יבין.

מבשרי השחר :שיר חדש מתנגן במודיעין!

הרי לכם ספור מלא השראה: במודיעין כידוע, הקימה שיר יקירתנו , סניף לתפארת שבו מאמצים חניכים וחניכות מביה"ס "יחד" כ – 6 מנצחי שואה מהעיר מודיעין. החבורה המופלאה הזאת החליטה לערוך סעודת חג הפסח סמלית ל – 6 מנצחי השואה בשיתוף הורי החניכים , בהנהגתה של שיר ובעזרת הוריה המקסימים, וכמובן מנצחי השואה. במשך שבועות, טרחו ותכננו ערב שכולו טוב, עמוק , אוכל טעים, באווירה אוהבת ומאחדת. אך, שימו לב לבשורה הענקית מערב זה. מסתבר ש 3 ממנצחי השואה לא יוכלו להגיע בגלל מצבם הבריאותי הרעוע. מטבע הדברים, ועל פי האופנה הקיימת, התגובה הטבעית היתה יכולה להיות ביטול הארוע בגלל מיעוט המשתתפים ופשוט להביא לביתם חבילות מזון. אך לא! החבורה המופלאה הזו ממודיעין, לא החשיבו את המושג המערבי – כמות, והבינו שכל נשמה שתגיע הינה עולם ומלואו. כאן ידידי, היתה הבשורה הנפלאה, פעולה המנוגדת לחלוטין לארועים גרנדיוזיים והמוניים המאבדים מחינם ומהותם בהופכם להיות ארועים מפלצתיים התורמים להזנת האגו – ותו לא! אך כאן במודיעין, נוגן ניגון שכולו מנגינה טהורה. שלושת מנצחי השואה שהגיעו, זכו לכבוד מלכים וכך גם ההורים והחניכים. ארוע צנוע והערך בבשורתו ומהותו. לכם אנשים אהובים במודיעין, אני , דניאל, מחבק וכל כך מעריך את פעלכם במיוחד בערב זה ובכלל, ואוהב אתכם. המנגינה שהתנגנה אצלכם היתה קול האמת, נתינת אמת, אהבת אמת וחיבור אמיתי. יברך אתכם אלוהי ישראל בכל הטוב והברכה. ומעל לכל, לך שיר, שכולך שיר חדש. אוהבים ומחבקים אותך על מה שאת.

סיכום פעולת פסח : לסיום הפעילות הברוכה והעניפה של עמותת "לחיים" , הייתי אתמול בליל הסדר הסמלי אשר אירגנו תלמידי מכינת כפר הנשיא, שכלל את מנצחי השואה מגינוסר, ראש פינה, קריית שמונה, נאות מרדכי ומנצחים נוספים מהקבוץ. הושקעה הרבה אהבה בארוע זה. ישר כוח גדול לתלמידי המכינה, ובמיוחד ליעל. ברכותיי- דניאל.

מודיעין

את פסח החלטנו לחגוג בעמותה בצורה הכי משפחתית שאפשר, בארוחת פסח משפחתית ביותר. לערב המיוחד הגיעו מנצחי השואה שלנו סבטלנה ודימיטרי ושולמית (חנן, גסטון וג'נט חולים ונאחל להם החלמה מהירה ורפואה שלמה), המתנדבים והוריהם וההורים המדהימים שלי וחברי הטובים ביותר מיתר ואלדר. היה אוכל טעים, כל אחד הביא ממטעמיו. לאחר האוכל והשתייה התכנסנו להרמת כוסית "לחיים" ברוח של "משפחת לחיים". ממש כמו שאומרים בפסח- "יצאנו מעבדות לחירות" כך גם המנצחים שלנו יצאו מעבדות לחירות ואנחנו זכינו לחיות במדינה הזו, חופשיים מהרגע שבו נולדנו.

לאחר מכן עשיתי פעילות שמבוססת על סיפור שנקרא "האבנים הגדולות" (בגוגל מופיע הסיפור במלואו). הנמשל בסיפור הוא שעלינו לבחור קודם את האבנים הגדולות שנכניס למיכל החיים שלנו- הדברים שלא נוותר עליהם ושהם הכי חשובים לנו. אמרתי שבמיוחד לכבוד פסח- הגיע הזמן לנקות גם קצת מבפנים- לבחור מה אנחנו רוצים להשאיר ואיזה אבנים גדולות אנחנו בוחרים לשמור ולהכניס לחיינו ואילו דברים מעכבים אותנו ומורידים אותנו, וכיצד נוכל להיפתר מהם ולהסיר מעמסה כבדה מליבנו. לאחר מכן- בחרנו אחד אחד "אבן גדולה" שכל אחד מאתנו מכניס לחייו, ושהיא זו שתהווה לו תזכורת לבחירתו ברגעים קשים. על כל אבן הייתה כתובה מילה למשל: אהבה, שמחה, נתינה, סבלנות, משפחה וכדומה, וכל אחד בחר בתורו את האבן עם ההגדרה המתאימה לו , ולאחר מכן, מי שרצה, שיתף בבחירתו. היה מעניין לשמוע הורים, מנצחים ומתנדבים, מספרים על בחירותיהם. התרגשתי במיוחד כשאחת המתנדבות של שולמית וחנן, ששמה עדי, בחרה עבור שולמית(שהייתה קצת מצוברחת ולא רצתה לבחור למרות שאהבה והתרגשה מהרעיון), את אבן האהבה ואמרה לה שהאבן היא תזכורת עבורם (חנן ושלומית) כמה הן אוהבות אותם, וכשקשה להם והם מבואסים או עצובים, שיסתכלו על האבן ויזכרו את זה. אני באמת מאושרת על הערב הנפלא הזה, ערב של עוצמות נפשיות, היכרות ואהבה מלב אל לב. נהניתי להכיר את ההורים ולראות את כולם אחרי תקופה ארוכה שלא נפגשנו בהרכב מלא. בהזדמנות זו אני רוצה להודות להורים המדהימים שלי, שבלעדיהם כלום לא היה קורה. במיוחד עכשיו, כשאני בצבא, הם עוזרים יותר מתמיד- בקניות ובארגונים שלפני, ובעיקר בתמיכה ובאמונה בי שלא נגמרת. באמת זכיתי.

מאחלת לכולנו פסח שמח, שנדע לנקות גם מבפנים ולהשאיר את הדברים הטובים, שעושים לנו טוב ושנהנה מהביחד- כי אין לו תחליף והוא ההנאה האמיתית של החיים. לאחר הערב, הרגשתי שאני לא יכולה לסיים את הערב בלי לקפוץ, אפילו לקצת, לגסטון ולג'נט. לקחתי כמה מהעוגות הטעימות שנשארו ואת השי לחג מהעמותה ונסעתי אליהם. השמחה שלהם הייתה גדולה מאד. כאב לי לראות שהם ממש חולים וחלשים אבל שמחתי שיכולתי לשמח אותם ולו בקצת ואני מאחלת להם בכל ליבי החלמה מהירה ורפואה שלמה. שיר.

סרטי הוידאו מהארוע יוצגו במיילים הבאים בגלל כובדם.

חדשות מהצפון

במסגרת המכינה הקדם צבאית בגליל העליון בקבוצת כפר הנשיא, הוחלט לפני שבועות ספורים בקרב חניכי המכינה, לערוך פרויקט למען הקהילה אשר הם חיים בקרבה. לאחר לבטים , בחרו החניכים בארוחת חג הפסח יחד עם ניצולי השואה אשר מתגוררים בגליל העליון בתיאום ושיתוף עם עמותת "לחיים".

חניכי המכינה, יצרו קשר עם דניאל ראש העמותה וטימיק האחראי בצפון מטעם העמותה, אשר סייעו לתיאום הקשר בין שני הצדדים וכמובן להצלחתו של האירוע. האירוע הופק על ידי חניכי המכינה בתיאום עם העמותה, וכלל סעודה אשר התרחשה בחדר בקיבוץ כפר הנשיא כשהאוכל נעשה על ידי חניכי המכינה באופן מלא. האירוע כלל שירים בשיתוף חברי המכינה ומנצחי השואה, נאומים, וברכות מטעם יוסי ברוך מנהל המכינה, דניאל ראש העמותה, חניכת המכינה, ומנצחי השואה. אחת ממטרות העל של האירוע היתה, ליצור אינטראקציה בין ניצולי השואה וחניכי המכינה, נראה כי מטרה זו מומשה. מן הצד היה ניתן להבחין בשיחות מרגשות שנוצרו בין שני הצדדים אשר גרמו לאושר גדול הן מצד החניכים והן מצד מנצחי השואה. האירוע צלח והותיר חותם שייזכר בקרב השותפים באירוע. הובן בקרב החניכים, שאירועים כאלה צריכים להיעשות יותר כדי למלא את רגשותיהם של אותם ניצולים, אשר המדינה לא מייחסת להם את היחס המתבקש, וכך נבטיח סעודת חג ראויה לכל ניצול שואה שנוכל ליצור עימו קשר, אנו מקווים שאירוע זה, יפתח דלת למסורת חדשה בקרב המכינה בעתיד. בתודה יעל , מכינת גליל עליון קבוצת כפר הנשיא.

חדשות מהצפון

לאורך השנים שאני מבקר בבתי מנצחי השואה, הפכתי להיות חלק מחייהם ומשפחתם. בתיהם תמיד פתוחים לפני ואני מרגיש חופשי ורצוי אצלם. הם אינם מסתירים עצב או שמחה, ואת מה שהם צריכים, וזה הרבה, ככל שהם מתבגרים. גופם בוגד בהם למרות רוחם האיתנה. קלרה למשל, הראתה לי את כמות הכדורים שהיא לוקחת מדי יום. זה לא קל לעיתים לבקר אנשים אלו . הם חולקים כל מה שקורה בחייהם בימים אלו לא רק מה שהיה בעבר.

קריית שמונה

כל הניצולים קבלו חבילות לכבוד החג, וקבלו זאת בהערכה רבה. זה יעזור להם לחגוג בכבוד. העזרה שעמותת "לחיים" נותנת לאורך כל השנה מאד עוזרת ובעיקר בחגים החשובים לאורך השנה. כולם קבלו ציור יפה , גלויית ברכה ופרח שאותם הביאו ידידותינו היקרות מהולנד : מרגו ושיילה בביקורן לאחרונה כאן בישראל. (ראו צילום עם רינה). ליסה היתה מאד שמחה בגלל תיקון הנזילה שירדה אליה מהשכנים בקומה למעלה. זה קרה ממש רגע לפני יום הולדתה. הקירות בביתה סוף סוף, נראים צבועים ונקיים. ניקולאי מאד חלש, וזינה אשתו הראתה לי תמונה שלו מפורים שהיה בבית בו הוא גר. ניקולאי לא מסוגל לאכול את האוכל המוגש לו שם וזינה אינה מורשית להביא אוכל מהבית. זה ממש שובר לב. אנטולי והאלצהיימר שלו מתקדמים לרעה . הוא מבין מה שקורה אך הקואורדינציה בגופו הולכת ומתדרדרת. אליהו חזר לא מכבר מבית החולים , אך הוא כל הזמן במיטה, ואפילו לא מצליח להגיע לבית הכנסת. עבור ברכה אשתו זה קשה למרות שמגיעים אליו הביתה לתת לו טיפול רפואי. אצל רינה אפשר לראות כמה היה נחמד למבקריה לשחק אתה רמיקוב.

נאות מרדכי

אייבי חזרה מבית החולים לפני שלושה ימים. היא עדיין חלשה , וכל כך רצתה להשתתף ב"מצעד החיים", אך היא התמוטטה באותו יום של המצעד. הבת שלה כבר לא האמינה שהיא תהיה מסוגלת לחזור הביתה, אך היא עשתה זאת למרות גילה המתקדם ( 92). היא אשה חזקה. רחל היתה מאד שמחה עם שיר שירז וגולי. הבנות הכינו אוכל ושיחקו אתה רמיקוב. סטב שמח לבלות זמן איכות עם אופיר ואוהד. הם שוחחו על פרקים בחייו.

קצרין

שאול עבר לדירה חדשה והוא מאד שמח על כך. הסטודנטים עזרו לו לעבור. וזה נעשה במהירות ויעילות. יפים נפל באמבטיה ונפגע ביד. הוא לא מרגיש טוב. אך כל כך שמח לביקורנו ולתשומת הלב שאנו מעניקים לו וכן חבילת המזון העשירה שהבאנו לו, והקופונים שכל כך עוזרים לו. שלמה ולילי מנסים להתגבר על בעיות הבריאות הרבות שלהם. הידיעה שזוכרים אותם אפילו בהולנד נותנת להם כוח להמשיך ולהתחזק.

ראש פינה

ישראל, לאחר השבעה מנסה להסתגל למצבו החדש כאלמן. הוא מאד שמח לביקורם של תלמידי כפר הנשיא. גם בלנקה ורחל מאד שמחו לבואם.

גינוסר

דנה ותומר הכינו פסטה לאלירם ואירית. זה היה טעים וכף היה לאכול זאת. גל ויובל עבדו בגינתו של אברהם. הם נהנו ושמעו מחוויותיו של אברהם.

שלום ותודה לכל אלו שתומכים ומתפללים עבורם. חג שמח! טימיק.

פרדס חנה

ר' שחר ואנוכי, חברנו לחלק קמחא דפסחא מאחר שתלמידי נווה מיכאל עשו את ביקורם שבוע קודם . הם יצאו לחופשת החג למשך שבועיים וחצי ואנו מאחלים להם חופשה מהנה ולצביה התחזקות ובריאות. החבילות הפעם היו מאד עשירות: פירות וירקות בשפע, גפילטע פיש, חבילת מצות ועוד מוצרים יבשים לחג. אנו חילקנו את הגלויה , הפרח והלב אשר הובאו על ידי מריאן ושילה מהולנד, וזה מאד ריגש את המקבלים , בגלל הערך של אהבה שהיה בהם. העיניים הבורקות הראו לנו עד כמה מרגש אותם – את מנצחינו תשומת הלב והשפע שהשפענו עליהם. כל הניצולים זכו לביקורינו : ציפורה, בוארון, חיה, עליזה, קלרה וליאוניד, רחמיל, יונה, מרדכי ויהושיעיה. הרגשנו שאכן שיפרנו את הרגשת החג שלהם במידה ניכרת, וזאת הודות ל"לחיים" שתומכת ודואגת לזאת.

איחולנו לחג אביב שמח וכשר. רבקה

תמרת

הלכנו לבקר את גד ותמר עם ארגז מצרכים לפסח וקרטון מצות . שניהם התרגשו מאד מהביקור והמצרכים, ותמר סיפרה לנו שהיא עושה סדר כהלכתו כמו שהיא זוכרת מבית הוריה.

גד בירך אותנו בכל הברכות ואנחנו בירכנו אותם בחזרה בחג שמח בריאות ושמחה!

תלמידי הישיבה מגדל העמק.

באר שבע

אוטו: התקשר אליי ביוזמתו לברך חג שמח ויום לאחר מכן הגעתי אליו לאחל בחזרה עם מתנה לחג: תלושים מעמותת "לחיים". אוטו יחגוג את החג אצל בתו בבאר שבע, הכל איתו כרגיל ומצב הרוח שלו היה טוב יחסית. שמח מאוד שבאתי והודה על הביקור והמתנה.

שמואל ושרה: הלכתי לבקר אותם עם ענבר התינוקת, והם התלהבו ממנה מאוד והיה ממש כיף. הם סיפרו שיסעו אל הבת בנתניה לסדר ושמחתי שהם לא לבד. מצבו של שמואל מבחינת הרגל, ממשיך להשתפר ושרה שומרת עליו כמו שצריך . מוסרים חג שמח ותודה רבה.

סוזן: הלכתי גם אליה עם ענבר והיא כל כך שמחה כי הרבה זמן רצתה לראות אותה, סוזן ממש אימהית והיה מקסים לראות אותה איתה. ישבתי איתה והיא עדכנה אותי במה שחדש ובסידורים שעשתה לכבוד החג. כרגע סוזן מתכננת להיות לבד בחג ואני מקווה שהיא עוד תשנה את דעתה.

אפרת. (על השלמת הביקורים נדווח בהקדם).

תודות לכל התורמים , למתנדבים, ומעל כולנו הזכות שנותן לנו הקב"ה להביא שפע ושמחה אל בתיהם של מנצחי השואה שהיו רבים.

חג שמח וכשר לכולנו.

רשימת מאמרים שפורסמו

©2017 עמותת לחיים.
Proudly Designed by BestSite

  • Facebook Social Icon

מוזמנים לבקר אותנו:

מוזמנים לשתף את האתר:

ליצירת קשר:

054-7723510

danielxrw@gmail.com

כתובת:

שוקי קסטנבאום

מושב קשת

רמת הגולן 12410.

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now